מתי לפנות לטיפול

ילדים מתפתחים במהירות מבחינה קוגניטיבית, פיסית ונפשית, מאפיינים כמו  פחד, כעס וביישנות עשויים להוות חלק משלב התפתחותי, או להעיד על מצב חולף. יתר על כן, טווח ההתנהגויות ה”נורמאלית” הנו רחב, ולכל ילד קצב התפתחות משלו . לכן רבים מן ההורים מתלבטים אם לפנות לסיוע או לחכות שהמצב יחלוף. בהמשך ננסה להגדיר באילו מצבים כדאי לפנות לסיוע.

האתגר לאתר מצוקה רגשית בקרב ילדים נובע גם מכך שהיכולת המילולית והחשיבה המופשטת של הילדים אינן בשלות , ועל כן קשה להם להסביר במילים אם הם סובלים ממצוקה כלשהי. גורם נוסף המקשה את האיתור הנו כי ילדים שונים ובגילאים שונים מתנהגים ומגיבים בצורה שונה. בעולם הילדים התנהגות מהווה ביטוי חיצוני לקשיים הרגשיים שאינם מובנים לילד עצמו.

ילדים בדרך כלל יבטאו את המצוקה הרגשית שלהם על ידי התנהגות, ישנן צורות התנהגות רבות היכולות להעיד על מצוקה רגשית אצל הילד. ביטויי מצוקה יכולים להתבטא באופן ישיר דרך רגרסיה (הילד מאבד התנהגויות בוגרות שכבר היו מבוססות אצלו כמו: דורש נוכחות של ההורה במצבים שבהם כבר לא היה צריך אותו), שינויים בדפוסי השינה (קושי להירדם, סיוטי לילה) התפרצויות שאינן תואמות את מידת התסכול, בכי רב ומצב רוח ירוד, התקפי זעם והסתגרות.

המצוקה יכולה להתבטא בדרך עקיפה, כמו היצמדות מוגזמת ובלתי מובנת להורים, רצון להעדר ממסגרת החינוך, בעיות רפואיות הנוטות לחזור, בעיות אלימות או קושי להשתלב במסגרת החינוך מבחינה לימודית ומבחינה חברתית.
ילד זקוק לטיפול רגשי כאשר אנו מזהים (אחד או יותר ):
1. סימני מצוקה: בכי מרובה, הסתגרות ומופנמות, סירוב ללכת למסגרת החינוכית, פחדים שונים, שינוי התנהגותי בולט או רגרסיה בהתפתחות (חזרה להרטבה, הצמדות, תגובות בהלה, ירידה בציונים).
2. שינויים בתפקוד היומיומי בבית, במסגרת החינוכית והחברתית.
3. האם הילד מתעלם או מכחיש מצב שאמור להוות בעיה? (למשל גילוי מחלה קשה או גירושין).
4. התנהגות והתבטאויות קיצוניות או מוזרות, מחשבות אובדניות, גילויי אלימות.
5. כאשר הילד נראה עצוב, ומסתמן שאיבד עניין בדברים אשר בעבר הסבו לו שמחה, מרבה לישון ולהתבודד.
6. ילד בעל דימוי עצמי שלילי הפוגע בתחושת הערך העצמי ומתבטא בתחושת חוסר שביעות רצון עצמית ופגיעה בתפקוד.
7. קושי והתנגדות בקבלת גבולות וסמכות .

כיצד מתנהל טיפול בילדים:

הילד מגיע לטמשחקיפול בהחלטת ההורים ולכן ישנם מקרים שהילד (בעיקר בגיל ההתבגרות) אינו מעוניין לדבר באופן ישיר על המצוקה או להבין את מהות הטיפול.
המשחק, התנועה והאומנות הם אמצעי ביטוי נגיש ביותר לילדים, המאפשר ביטוי רגשי רחב ודרכו נעשה הטיפול הישיר בילד. המשחקים מתואמים לגיל הילד ויכולים לכלול משחקי תפקידים, משחקי קופסא, אומנות ומשחקי תנועה, תרגילי נשימה וריקוד.
המשחק מאפשר לילד לעלות תכנים רגשיים באופן העוקף את מנגנוני ההגנה שלו ובצורה משחקית שאינה נחווית כמאיימת. היא מאפשרת למטפל ליצור ברית טיפולית עם הילד תוך תקשורת בשפה משחקית נגישה ואהובה עליו.

הסבר על טיפול :

הנחת היסוד היא כי הילד מתנהג בהתנהגות פוגענית לא מתוך בחירה מודעת

בטיפול הילד  לומד להבין את המקור להתנהגותו ולרגשותיו

  הילד לומד לבטא את עצמו בדרכים שונות המתאימות לו

! לומר לילד שהתנהגתו אינה טובה(!!!) – גורמת לו להרגיש שהוא לא טוב

! לומר לילד שהתנהגותו אינה מועילה – משאירה אותו ללא כלים להתמודדות

! לומר לילד כיצד עליו לנהוג- יכול להשאיר אותו עם תחושת שהוא לא מובן

אמירות מסוג זה לבדן אינן מסייעות ולעתים מחמירות את המצב. התשובה כיצד להתנהג צריכה להיות תוצר של חשיבה וחוויה פנימית.

בתרפיה נחקור את הסיבה להתנהגות שאינה טובה עבורו כמו; אלימות , כעס, מופנות, חוסר בטחון, פחד, הימנעות, הסתגרות ועוד.

כאשר הילד מבין (ומובן) הוא יכול ללמוד לשנות את התנהגותו.
השינוי בהתנהגות ובהרגשה משפיעה על איכות חייו של הילד, וכך גם על הסביבה הקרובה של הילד, הכיתה, חבריו ומשפחתו.
שינוי אמיתי ופנימי מתאפשר כאשר נוגעים במקור, בסיבה להתנהגות.
ההורה כשותף פעיל בטיפול , לומד להבין את ילדו , לתקשר וליצור מסגרת המתאימה למשפחה.

מקרה לדוגמה

הוריה של נויה (שם בדוי) ילדה בת 10 פנו לטיפול בהמלצת בית הספר והקושי הרב לסייע לה. הקשיים של נויה היו בעיקר חברתיים, היא סבלה מחרם בעבר ולא הצליחה ליצור קשרים משמעותיים.
בטיפול נויה דרך התנהגותה, במשחק, תנועה ואומנות סיפרה על הקשיים עימם היא מתמודדת, ערך עצמי נמוך, קושי להפסיד במשחק, רצון להוביל (מכונה על ידיי הוריה כשתלטנות).
בתוך הקשר הטיפולי שנרקם נויה החלה לסמוך עלי, התחלנו לחוות ולדבר על הקושי להפסיד, על הצורך להיות טובה במשהו, התחושה שאם היא מפסידה היא לא שווה. במקביל שוחחנו על הרגשות שלי כפרטנרית למשחק בקליניקה (מעבדה לחיים האמתיים), שאני לא יכולה לנצח אף פעם, הרגשה שאני מרומה, שהכישורים שלי לא יכולים לבוא ליידי ביטוי . דרך ההתנסות בקליניקה נויה למדה לדבר על רגשותיה הקשים, לזהות את הצורך במציאת תחומי חוזק, התפתחה הבנה שהתנהגות “השתלטנית” הובילה לחוסר רצון של בני גילה להיות בחברתה.
“מי רוצה להיות חבר של משהו שכול הזמן מנצח ובכל מחיר?” היא אמרה לקראת סיום המפגשים שלנו. במקביל הוריה של נויה הבינו את הצורך של נויה בהעצמה ויחד עם זאת הצורך לדבר ולשתף בקשיים.
מומלץ להיעזר בטיפול מקצועי כשהתנהגויות ורגשות אלו מופיעים בתדירות גבוהה ולאורך זמן, פוגעים בתפקודי היומיום , בשמחת החיים של הילד, וכך גם באיכות החיים של בני המשפחה.

טיפול רגשי לילדים נותן מענה למגוון מצבי קושי, כגון :
• קשיים חברתיים – תקשורת חברתית, חרדה חברתית, ASD, פחדים המקשים על התפקוד היומיומי – חרדה מפני חושך, חיות, מעליות ומקומות סגורים, חרדת בחינות ועוד.
• בעיות רגשיות-נפשיות והתנהגותיות – כעס, תוקפנות פיזית או מילולית , אלימות, דיכאון, הימנעות ממשימות חדשות,היפראקטיביות, קשב וריכוז.
• התמודדות עם מצבי חיים כגון: גירושין, מוות או עזיבה של אדם קרוב, התמודדות עם מחלה של הילד עצמו או של בן משפחה קרוב.
• התמודדות עם שינויים בחיים – לידת אח קטן, קנאת אחים, מעבר לכיתה א’ ועוד.