האם אפשר לצמוח בעת משבר?
או שזה מיתוס….
נכתב בהשראת שיחה עם חברה יקרה והסערה המתחוללת בחוץ.
השבוע שוחחתי בטלפון עם חברה טובה, מסוג החברויות שנפגשים פעם בכמה חודשים, אך בכל מפגש ישנה קרבה והבנה שמעבר לזמן שחלף. החברה שיתפה על תקופה קשה שמשפחתה עוברת , בנה הבכור בן הארבע חלה במחלה הארורה סרטן. ההתמודדות תחילה הייתה קשה ומתישה , אולם משהגיעה לחייהם עמותה בשם “מנדלת הלב” המעניקה טיפולים למשפחת החולה, ההתמודדות השתנתה. ברגע שהחלה לטפל בעצמה התמלאה כוחות, כוחות מאפשרים לה להסתכל על הצד החיובי של התקופה הזאת , הזמן שהתפנה מוקדש עכשיו רק למשפחתיות , הידוק הקשרים ורשת התמיכה . הטיפול בעצמה מאפשר לה להיות רעייה ואם יותר רגועה ומכילה.
במפגשים עם הוריי מטופלים אני נתקלת לאחרונה בהורים בעתות משבר שאינם נותנים לעצמם את המקום והלגיטימציה לקבל, ליהנות מתמיכה , מטיפול רגשי- פסיכולוגי, טיפול בתנועה, פסיכודרמה, טיפול באומנויות ועוד.
הם סוחבים את העול על כתפיהם לבדם, רוצים להמשיך לתפקד בצורה רגילה ואף מיטבית, כיהרי עכשיו הילדים הם המרכז והם זקוקים לתמיכה יותר מכל. בדרך ההורים שוכחים שגם הם צריכים לתחזק את עצמם ולקבל תמיכה בתקופה כה קשה. בקליניקה אני פוגשת הורים כועסים אשר מאוכזבים מעצמם , שחווים אשמה על תפקודם ועל רגשותיהם , אמירות כמו ” אני חסר סבלנות”, ” אני כל היום מתוח ” , ” במקום להיות חזקה אני בוכה” חוזרות ונישנות בניסוחים שונים.
לעתים דווקא בעת משבר (גירושין, פיטורין, מחלה , מות יקיר) אנחנו מתקשים לקבל, להראות חולשה ולהיתמך. מתעורר בנו רצון חזק שהמשבר יחלוף כלא היה, ישנה משאלה לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. בדרך זו אנחנו מדחיקים רגשות או שוקעים לתוכם. לא אחת אני שומעת מהורי מטופלים משפט כמו:” אם אתן לעצמי להרגיש אתמוטט “. זהו פחד מאוד מובן לאבד שליטה ולצלול לתוך הרגשות הקשים הטבעיים בזמן משבר.
מניסיוני אני רואה כי דווקא בזמן משבר אנחנו זקוקים יותר לתמיכה, זקוקים לבטא את הרגשות העוצמתיים שאנו חשים במקום בטוח ובצורה גולמית. אנו צריכים לעיתים שמשהו חיצוני יחזיק עבורנו את התקווה , התקווה שלרגעים אובדת. שדמות חיצונית תראה אותי את החוויה האישית שלי כהורה בתוך המשבר.
בזמני משבר משפחתי הילד זקוק למסגרת קבועה ותומכת , כמו כן גם ההורה זקוק למסגרת יציבה ותומכת . הילד רואה הורה שמטפל בעצמו ונעזר, הורה עם מקורות תמיכה. הורה שמעניק לעצמו תמיכה מראה דוגמה אישית ודרך דוגמה אישית הילד לומד, זאת הדרך הטובה ביותר ללמד את ילדינו. תנו לעצמכם את המקום שהוא רק שלכם בתוך המשבר , כדי שתוכלו לעבור את התקופה בצורה הטובה ביותר ואף לצמוח ממנה.
“הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמה” (אלברט איינשטין)
אנחנו לא בוחרים את המשברים שהחיים מציבים בפנינו אך אנחנו יכולים לבחור במידת מה וכיצד נתמודד איתם. אדם שמקבל את התמיכה לה הוא זקוק בעת משבר, יכול להצליח לגדול מהמשבר ולצאת מחושל ומחוזק. חוויה של התגברות ולמידה בזמן משבר מעניקה תחושה של ביטחון בעולם וכוחות.
תודה לך חברה יקרה שהזכרת לי כמה חשובה היכולת לקבל, להתמסר לקבלה, להעניק לעצמך וכמה זה פשוט להרפות לתוך המבט המכיל, ולהיענות ליד המושטת לעזרה.
…life is not about waiting for the storm to pass”
“it’s about learning to dance with the rain
