כמה זמן אתם מבלים מול המסך ביום? כמה זמן ילדכם מול מסך?
כיצד הוא משפיע על הילד שלכם ? האם יש קשר להפרעות שינה?
להפרעות אכילה? בריאותיות? גורם לקשיים חברתיים?
כיצד להגן על הילד מפני חשיפה לתכנים לא מתאימים ? כיצד להגביל ולפקח ?
מה סוד הקסם של המסכים? מדוע הם כל כך מרתקים אותנו?
התרבות של היום היא תרבות המתבססת בעיקר על חוש הוויזואלי, ו’יצירת תמונות’ היא חלק יסודי מהפעילות של הנפש האנושית.
אנחנו חושבים בתמונות. אפשר למצוא זאת גם בשפתנו “צייר לעצמך” או “דמיין לעצמך”.
כך המסכים מחקים פעילות אנושית בסיסית, שעליה מושתתת החשיבה – היכולת האנושית ליצירת תמונות בנפשנו. זאת הסיבה שאנחנו מתחברים כל כך בקלות למסכים – הם מדמים פעילות נפשית בסיסית , וחוסכים מאיתנו את המאמץ הפנימי הכרוך ביצירתה.
אבל החיבור הזה מצביע גם על הבעיה הבסיסית ביותר עם המסכים:
שהם מחליפים את הפעילות הפנימית של יצירת תמונות בנפש. צפייה במסכים הופכת את הנפש שלנו לפאסיבית, ופוגעת ביכולות החשיבה התמונתית שלנו – שהיא הבסיס ליצירתיות ולכל הקדמה האנושית. בטווח הארוך היא יוצרת עצלות פנימית, שבאה לידי ביטוי לא רק ביכולות החשיבה, אלא גם ביכולת שלנו להפעיל את כוח הרצון ולממש את עצמנו בעולם. אצל ילדים המצב קריטי אף יותר; היכולת לחשוב בתמונות ולהיות בעולם של דמיון ופנטזיה הוא הבסיס לחשיבה בריאה ויצירתית בגיל מבוגר. כשאנו מאפשרים לילד לבלות זמן רב מול מסכים, אנחנו פוגעים ביכולת שלו לדמיין, ומזיקים ליכולת שלו לחשוב בתור אדם מבוגר.
בני הנוער נהנים מהשימוש במחשב ובטכנולוגיה בכמה היבטים, הראשון הטכנולוגיה מבטלת את החסמים התקשורתיים שיוצרת השפה ומאפשרת תקשורת זורמת ומובנת בקרב בני הנוער, היא מבטלת את בעיית המרחק ומאפשרת שימוש בה לשמירה על קשרים עם חברים ללא מגבלה גיאוגרפית, הטכנולוגיה מאפשרת הגדלת מאגר חברים (וירטואלים) גם לבני נוער שמתקשים ביצירת קשרים פנים מול פנים ועוד.
באירופה מתפרסמים בשנים האחרונות נתונים על זמני מסך המציירים תמונה מדאיגה.
ילד הנולד היום יבלה עד גיל 7 שנה שלמה של 24 שעות רצופות בצפייה במסכים,כלומר שביעית מחייו.
עד גיל 18 הילד האירופאי הממוצע יבלה 3 שנים של 24 שעות צפייה רצופות במסכים.
בקצב כזה עד גיל 80 אדם יבלה 17.6 שנים בצפייה במדיה.
לזמן מסך מוגבר יש השפעות רבות בריאותיות וחברתיות.
לדוגמה ,ידעתם שזמן מסך משפיע על הפרשת הורמון המלטונין (אחרי על ויסות השינה והמערכת החיסונית)
ילדים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) פגיעים יותר להשפעה של משחקים דיגיטליים מאחר ומשחקים אלו פועלים על עקרון של חלקים קצרים של זמן שאינם דורשים טווח קשב גדול, לכן משחק דיגיטלי מרובה עלול להגביר סימפטומים של ADHD גם אם לא באופן ישיר, כיוון שהם באים על חשבון פעילויות המאתגרות את התפתחות המוח.
נתונים שפורסמו על פי חברת מיקרוסופט בשנת 2015 שעל פיהם חלה ירידה בטווח הקשב של אזרחים קנדיים מעל גיל 18 כתוצאה משימוש במדיה דיגיטלית במיוחד בגלל השימוש ביותר ממסך אחד בו זמנית.הממצאים מראים שמצא שטווח הקשב אשר היה 12 שניות בשנת 2000 ירד ל-8 שניות עד שנת 2013. הסיבות לירידה הן מידת השימוש במדיה וגלישה באינטרנט, מידת השימוש במדיה חברתית, מידת השימוש במספר מסכים בו זמנית.
חוסר יכולת לדחות סיפוקים, המדיה הדיגיטאלית מאופיינת במהירות שבה דברים קורים. ילדים המבלים זמן רב מול מסכים מאבדים את היכולת להמתין ולדחות סיפוקים. דבר זה מוביל להתנהגות פאסיבית, חסרת יוזמה ועשייה מצד אחד, אך דרשנית כלפי הסביבה ובלתי מסופקת, מצד שני.
אלימות, במוחנו ישנם תאי-מראה אשר משקפים את הפעילות שאנו צופים בה, ובהתאם שולחים מסר עצבי אשר מעודד הפרשת הורמון שמתאים לפעילות הנצפת. לכן ילדים אשר צופים בתוכניות אלימות, נוטים להתנהג באופן סוער ואלים לאחר הצפייה בתכנית.
אני חושבת על ההשפעה בתפיסת עולמם של ילדים, , ילד המגלם שחקן שמטרתו לירות ולהרוג דמויות במשחק .
פגיעה בראייה, הסתכלות על מסך ללא קשר לגודלו מצריכה מבט שאינו ממוקד והדבר גורם להתעייפות ולירידה בכושר הראייה.
פגיעה בחיי החברה, מחקרים מראים בצורה חד משמעית כי שימוש אינטנסיבי במחשב או בטלוויזיה פוגעים באיכות חייו של הנער ובייחוד בתפקודו החברתי. נער, המבלה שעות רבות מול מסך, גם אם אלו נעשים בחברת חברים – הוא פאסיבי. הוא מפסיד זמן משחק או תקשורת עם נערים בגילו, ואלו חשובים להתפתחותו. מיומנויות חברתיות מתפתחות בעיקר במצבים חברתיים שהם דינמיים ומוחשיים . במצבים אלו, למשל, יש לנער הזדמנות להתמודד עם מצבי קונפליקט, פיתוח אמפתיה, או לפתח דפוסי מנהיגות . כל אלו נמנעים ממנו בעודו ישוב על הכיסא ומפתח יחסים עם הטכנולוגיה. נערים המשתמשים באינטרנט הראו ירידה בקשרים חברתיים ועלייה בתחושות של בדידות ודיכאון וזה בגלל שהם מבלים רוב הזמן מול המחשב במקום שהזמן הזה בעבר הוקדש לחברים.
היבט שלילי נוסף הוא חשיפה מרובה בפרסומות המעודדות את הילדים לצריכת יתר של חטיפים וממתקים.
ארגוני בריאות ממליצים להימנע מאכילה מול מסך, מאחר שזו גוררת אכילה של מזונות בעלי איכות תזונתית ירודה.
מה עושים ? הילד רוצה כל הזמן מחשב?
הורים רבים בקליניקה לא מבינים את הנזק וכיצד אפדר לעמוד מול הרצון של הילד לזמן מסך ממושך.
לכן הבנה של נזקי המסכים חשובה מאוד, על מנת שנוכל באמת לעודד את ילדינו להפחית את שעות המסך.
אני ממליצה :
1. מניעה- המלצה מפורשת של איגוד הרופאים האמריקני- לא לחשוף ילדים מתחת לגיל שנתיים לשום סוג של מסך.
2. קביעת כללים ברורים לבית ועיקביות באכיפתם. כמה שעות ביום מותר מבחינתכם, האם יש ימים ללא מחשב.
3. הצגת אלטרנטיבה למסכים, כמו זמן איכות, יצירה, מפגשים חברתיים, עבודה בגינה וכו’.
ישנה תוכנה חינמית היכולה לסייע לכם, : “גולשים בזמן” הינה תוכנה חינוכית המתמחה במתן פיתרון יעיל לניהול השימוש במחשב בקרב האוכלוסייה הצעירה. התוכנה שמה דגש על הגבלת זמן מחשב, ניטור וחסימת אתרי אינטרנט באמצעות בקרת הורים שימוש במשחקים חינוכיים שדרכם הילדים יכולים להרוויח זמן מחשב בחזרה.
קישור לאתר המסביר על התוכנה ושאפשר להורידה :
http://www.surfingintime.com/info.asp
